בסוף מרץ התגובה הכבדה של הממשלה והמעצרים ההמוניים בסדרת עצרות מחאה בבלארוס. קייר גילס בוחן מקרוב את המתרחש.

25 במרץ הוא יום השנה למדינה בלארוסית עצמאית קצרת מועד בשנת 1918, ובאופן מסורתי יום לעצרות שאורגנו על ידי ארגוני האופוזיציה. השנה היא גם עקבה אחר סדרה של מחאות קטנות יותר על חוק חדש שנוי במחלוקת העונש את מה שמכונה 'טפילים חברתיים' שאינם עובדים מספר מסוים של ימים בכל שנה. הפגנות הותרו במספר עיירות מחוז, אך לא בבירה.

תגובת הרשויות הייתה נחרצת, אך לא דרמטית בסטנדרטים מקומיים. קצת יותר מ -700 איש נעצרו, ורובם שוחררו באותו יום ללא אישומים או ממתינים למשפט. למחרת בוצעו מעצרים נוספים בעצרות לתמיכה בעוכרים יום קודם. כמה מפגינים - וככל הנראה מספר עוברי אורח שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון - קיבלו קנסות כבדים או עונשי מאסר קצרים. צלם עיתונאים בריטי בין העצורים דיווח על התעללות פיזית מצד המשטרה.

אך יתכן ותגובה זו הספיקה כדי למנוע מרוסיה את התירוצים המיידיים להתערבות, בכך שהוכיחה כי הנשיא אליקסנדר לוקשנקה וכוחות הביטחון שלו הם בידינו.

איך מעורבת רוסיה?

בלארוס ניסתה לבנות קשרים עם המערב ולהפחית את הסתמכותה על רוסיה. מבחינת מוסקבה יש לכך הדים לא נוחים למצב באוקראינה בתחילת 2014, כאשר האיום 'לאבד' את אוקראינה למערב עורר התערבות צבאית רוסית. עם הידרדרות היחסים בין שתי המדינות, נקטה רוסיה במספר צעדים לא ידידותיים, לרבות בנייה מחדש של בקרת הגבולות עם בלארוס (זרים ממספר מדינות כולל בריטניה נאסר כעת בכלל לחצות את הגבול בדרך). והיה רלוונטי במיוחד להפגנות בשבוע שעבר, לאחרונה מזהירים כלי תקשורת ממלכתיים ברוסיה מפני 'מהפכת צבעים' אפשרית, או שינוי משטר, באמצעות תסיסה עממית בבלארוס.

מה עמד על הכף?

פרסומת

אחרי אוקראינה, האפשרות של מהפכת צבעים נוספת קרוב לבית נתפסת באופן נרחב כגורם אפשרי להתערבות צבאית רוסית נוספת.

התרגיל הצבאי זאפאד הרוסי-בלארוסי מתקיים אחת לארבע שנים, ותרחישים קודמים דמו מאוד לתרגול לסכסוך עם נאט"ו, כולל בשטחה של בלארוס וכללו שימוש ב"מהפכות צבע "כגורם לסכסוך. השנה, חלקים מצבא הטנקים הראשון של רוסיה יעברו לבלארוס בשלב מוקדם של התרגיל, ויחידות רוסיות גדולות אחרות לגבול בלארוס. אך היבטים ספציפיים של ההכנות השנה החרידו את האנליסטים בבלארוס, שחושבים שהתנועות הצבאיות יכולות להניח את היסודות לכך שרוסיה תפעל נגד בלארוס עצמה.

מה שעורר אולי דאגה נוספת במהלך ההפגנות בשבוע שעבר הוא שחלקים ממחלקת התקיפה האווירית 98 ברוסיה הגיעו באותה עת כבר למזרח בלארוס לתרגיל משותף נפרד.

אולי כתוצאה מכך, בלארוס מנסה להפוך את זאפאד 2017 לפתוח ושקוף ככל האפשר, כולל על ידי הזמנת משקיפים מנאט"ו. שקיפות זו, בנוסף למגעים ישירים ומשופרים אחרים בין בלארוס למדינות המערב, נאט"ו והאיחוד האירופי, לא תהיה רצויה במיוחד לרוסיה.

איך הגיב המערב?

האיחוד האירופי וגם נאט"ו מוגבלים עד כמה הם יכולים להגיב לפתיחות בלארוסיות. האיחוד האירופי נוטה לראות את בלארוס דרך הפריזמה של הפרות זכויות אדם, והתמונות האחרונות של מפגינים עצורים לא יסייעו למטרה של מינסק. בינתיים, ב נאט"ו, טורקיה ממשיכה לחסום את העבודה עם "מדינות שותפות" כולל בלארוס - באופן נוח לרוסיה.

גם היחסים הדו צדדיים מסובכים. שיחות חוצה גבולות עם ליטא, שהתפתחו היטב, נעקרו מהמחלוקת סביב בלארוס שפיתחה תחנת כוח גרעינית בגבול ליטא, רק 50 ק"מ מהבירה וילנה. אך היחסים עם מדינות נאט"ו אחרות מתקדמים במהירות. נספחי הביטחון מארה"ב ובריטניה הוסמכו לאחר היעדרות ממושכת, והסכם מסגרת על שיתוף פעולה הגנתי עם בריטניה מתוכנן לחתימה בזמן הקרוב כדי להתאים להסכם שכבר נחתם עם ארה"ב. גם זה מסכן לעורר תגובה רוסית נחרצת.

מה קורה עכשיו?

עמדתו של הנשיא לוקשנקה אינה קלה. שמירה על מידה של חופש תנועה למדינתו על ידי ניסיון לצמצם את התלות ברוסיה וליצור קשרים עם המערב מסתכנת בתמידה של תגובה רוסית מזיקה. תגובה קשה בכוח להפגנות של מארס אולי קנתה זמן רב יותר על ידי כוונה להאשמות רוסיות בחוסר יציבות מסוכן, אך במחיר סביר של תגובת נגד מצד האיחוד האירופי תוקף את מאמצי ההסברה של בלארוס. בכל מקרה, בלארוס עדיין תעמוד במוקדם או במאוחר בפני בחירה מכריעה בין מזרח למערב; והאיחוד האירופי ונאט"ו במיוחד צריכים להיות מוכנים לחלוטין לרגע זה.