צור קשר

כַּלְכָּלָה

על #sctions, הזמן עבור אירופה כדי לתכנן קורס משלה

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

אנו משתמשים בהרשמה שלך בכדי לספק תוכן בדרכים שהסכמת להם ולשפר את ההבנה שלך בך. תוכל לבטל את ההרשמה בכל עת.

בתקופה שבה שני הצדדים נלחמים במרירות על הסכם הגרעין של איראן, התשתית של הסחר העולמי, וכמעט בכל נושא דו-צדדי, האיחוד האירופי וארה"ב הגיבו בצורה מפתיעה למדי לבחירתו מחדש של ונצואלה Maduro: מגלגל יחד סיבוב חדש של סנקציות כלכליות. ואכן, בחודש מאי 29th, האיחוד האירופי הודיעה על כוונתה כדי לחקות את ארה"ב ולעבור צעדים חדשים שנועדו לפקידים הבכירים בוונצואלה.

 

ייתכן שוונצואלה היא החלק היחיד בעולם שבו המדיניות האמריקאית והאירופית פועלת פחות או יותר במעבר. אחרי ניקולה מאדורו בחירה מחדש, הן ארצות הברית ו האיחוד האירופי איימו על המדינה עם סנקציות כלכליות נוספות - אם כי סירובו של האיחוד האירופי לשלוח מפקחי בחירות צריך להיחשב כהזדמנות להחדיר את המשבר הפוליטי במדינה במקום ללחוץ עליו מרחוק.

 

עם החלוקה בין מדיניות החוץ האמריקאית לאירופה, המעמיקה בחזיתות רבות אחרות, כדאי לשאול מדוע האיחוד האירופי ממהר לעקוב אחר ההנהגה של וושינגטון במגעיה עם מדורו וונצואלה. הן באיראן והן ברוסיה, הנשיא טראמפ אימץ עד כה עמדות קו נוקשות, שקבעו כי מדיניות החוץ של ארה"ב מנוגדת לאינטרסים האירופיים. הממשל האמריקני הנוכחי נקט שימוש בסנקציות בצורה ליברלית וללא הבחנה ככלי ללוחמה כלכלית, לפגוע במפעלים ובמשקים באירופה כמו הרבה - אם לא יותר - מהמטרות שלהם.

 

פרסומת

שני הצדדים כבר נטשו את העמדת פנים של עבודה במקהלה על נושאים קריטיים כגון "פעילות מזיקה"ואת תוכנית הגרעין של איראן. מה עושה את ונצואלה שונה?

 

ציניק יטען כי אירופה רואה את ונצואלה כנסיעה במיקוח, סוס שהיא יכולה לנהל כדי לנהל את יחסי השחיתות עם ממשל טראמפ תוך ערעור על הצעדים האמריקניים על תעריפי המסחר ועל תוכנית הפעולה המשותפת המשותפת (JCPOA). אבל אם האיחוד האירופי ילחץ על ונצואלה כאמצעי להחלקת הקצוות עם וושינגטון, אין ספק שלטרמפ אין כל עניין להחליק את הקצוות עם אירופה. שלו חוסר נכונות כדי לנהל משא ומתן על פלדה ותעריפי אלומיניום, אשר היה השלכות הרסניות ברחבי היבשת, זועמים פקידים ודיפלומטים אירופיים. ז'אן קלוד יונקר איים תעריפי תגמול בתגובה. נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, גינה את "אסרטיביות גחמנית" של הנשיא האמריקאי.

 

התשובה בהחלט אינה נמצאת בשום מטרה משותפת. מבחינה היסטורית, האיחוד האירופי העדיף פשרה פוליטית והסלמה, במפורש הקובע היא אינה רוצה לפגוע באוכלוסייה הכללית, ועומדת על פעולות הענישה שלה כלפי המדינה בוונצואלה, נועדו לעודד פשרה פוליטית. ארה"ב, לעומת זאת, הולכת על הצוואר עם פחות תשומת לב לנזק הנלווה. החשיבה האמריקנית על ונצואלה נובעת מהגישה של וושינגטון לאויבים אחרים: היא גורמת כאב כלכלי נרחב להפגין חוסר שביעות רצון ולדחוף מנהיגים אנטי-אמריקנים (אשר ניקולה מאדרוו עשוי להיות הפרובוקטיבי ביותר). מזכיר המדינה לשעבר רקס טילרסון שינוי משטרתי בארץ לפני פיטוריו, בעוד הסנאטור הבוטה של ​​פלורידה מרקו רוביו יש בגלוי קרא להפיכה.

 

הצרה של אירופה (ואכן, עבור ונצואלה עצמם) היא כי משטר הסנקציות בדרך כלל רק מצליח לגרום כאב על האוכלוסייה הכללית מבלי לשנות את הנסיבות של בעלי הכוח. ונצואלה הממוצע משלמים את העלויות של תמרונים של וושינגטון כדי למנוע מוונצואלה מ ארגון מחדש של חובותיה. בהסתמך על שליטתם במנופים של המערכת הפיננסית העולמית, סנקציות אמריקאיות יצרו אקלים של פחד עבור כל מוסד פיננסי גלובלי אשר יעז לעזור לממשלת ונצואלה לקבל את הכספים שלה לפי הסדר.

 

זוהי אסטרטגיה שמתעלמת משניהם מחקר אמפירי על יעילות הסנקציות ועל הלך הרוח הציבורי בוונצואלה עצמה. רוב ברור של ונצואלה מתנגדים למשטר הסנקציות, גם אם מאדורו עצמו מקבל רק תמיכה של רבע מהבוחרים. ובכל זאת, סגן הנשיא מייק פנס כבר הבהירו באמצעות ציוץ כי מדיניות ארה"ב לא ישתנה בקרוב. המסר שלו כי "סנקציות (ימשיכו) עד שהדמוקרטיה תחזור לוונצואלה" היא המקבילה הדיפלומטית של "המכות ימשיכו עד שהמוראל ישתפר".

 

ממשל טראמפ מתכנן בבירור לקחת עוד יותר סנקציות. האם אירופה תמשיך להפוך את עצמה לשותפת למהלך הפוגע ללא צורך באוכלוסיית המדינה? באיראן, שלא כמו בוונצואלה, אירופה כבר החליטה שהתשובה לשאלה זו היא לא. האיחוד האירופי הגיב לשלומו של טראמפ הנסי האחרונות מעסקת הגרעין האיראנית מרצה את איראן, מתחייבת להתחייב מחדש לעסקה ולהודיע ​​על כוונתה להוציא תקנה חסימה. צעד זה יגן באופן תיאורטי על מדינות אירופאיות מפני סנקציות אמריקניות על המשך העסקתן עם איראן, וכן להטיל עונשים משלהם על אלה שבוחרים להפיל את הארץ המזרח תיכונית כשותפה מסחרית.

 

למרבה הצער עבור חברות אירופיות, מחלוקת זו משאיר אותם נתפס בין סלע למקום קשה. אם הם מצייתים להוראות בארה"ב, הם יפרו את תקנות החסימה של האיחוד האירופי; אם הם ממשיכים עם התחייבויותיהם העסקיות באיראן, הם עלולים לסכן את העונש האמריקאי. בהתחשב בעונש כזה יכול לכלול את - אובדן גישה אל השוק הפיננסי האמריקאי, ברור האיחוד האירופי יש מקום מוגבל שבו לעבוד. כמה חברות אירופיות בולטות, כולל ענקית האנרגיה הצרפתית טוטאל, חברת הביטוח הגרמנית אליאנץ ומפיקות הפלדה האיטלקיות דניאלי אבל כולם נכנעו לדרישותיו של טראמפ.

 

סנקציותיה של אירופה על ונצואלה עשויות, יותר מכל דבר אחר, להטות את ארצות הברית. אם כן, הנציבות האירופית צריכה ליישם את הלקח אותו למדה בדרך הקשה ממספר העימותים המתמשכים בין האיחוד האירופי לארה"ב: אין פרס או זיכיון להיות בתמורה לסולידריות עם הבית הלבן של דונלד טראמפ.

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

ניתוח מגמות