צור קשר

הבחירות באירופה 2024

הבחירות האירופיות לא שינו הרבה אבל גרמו להצבעה מכרעת בצרפת

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

מאת דניס מקשין

הבחירות לפרלמנט האירופי עם אחוזי ההצבעה הנמוכים, פוליטיקאים לא ידועים והשימוש בהם כהצבעת מחאה נגד ממשלות מכהנות, התפוצצו לחיים עם החלטת הנשיא מקרון לפזר את הפרלמנט הצרפתי.

למעשה, הוא מקיים משאל עם שואל את העם הצרפתי ובעקיפין את שאר אירופה אם עתידו הוא חזרה לפוליטיקה של שנאה, לאומיות, שנאת זרים שזכתה לשיא בשנות ה-1930.

בריטניה כבר החליטה, אם להאמין בסקרים, שהלאומיות האנגלית האנטי-אירופית של ה-Brexit Tories היא לא מה שארבע מדינות בריטניה עוד בוטחות או רוצות.

אלמלא הפצצה של מקרון תוצאת הבחירות לפרלמנט האירופי הייתה עומדת בציפיות

אחוז ההצבעה היה נמוך בקושי 50 אחוז. 

הסוציאליסטים הצליחו בספרד, הפרו-אירופים ניצחו בפולין, הירוקים צנחו ובראשם המפלגה הגדולה ביותר של הליברל עומד מקרון.. שהפסיד קשות. 

פרסומת

הימין הקיצוני זכה רק בתשעה מושבים נוספים בפרלמנט של 720 חברי פרלמנט.

אין השתלטות קשה של הימין על אירופה.

ואכן, מפלגת העם האירופית במרכז הימין הדומיננטית, EPP, זכתה בשמונה מנדטים נוספים. 

דיוויד קמרון עזב את ה-EPP ב-2009 כשהוא פייס את האגף האנגלי הלאומני הצומח של שנאת זרים במפלגת הטורי שלו שנמצאת כעת במצב כל כך מצער.

מרין לה פן מרחפת מעל 30 אחוז בסקרים כבר יותר משנה וההצבעה הזו אושרה ביום ראשון.

אבל בסך הכל הרכב הפרלמנט האירופי לא השתנה באופן דרמטי עם יותר חברי פרלמנט סוציאל-דמוקרטיים שנבחרו מאשר הימין הקיצוני.

שוחחתי עם הנשיא מקרון בארמון האליזה באפריל והוא מעודכן במלואו על הגעתה הצפויה של ממשלה בריטית יציבה של מפלגה אחת שתרצה להפוך את הדף לגבי הכאוס והסתירות של האידיאולוגיה הטורית של עידן הברקזיט.

בקריאת הבחירות לפרלמנט החדשות, מקרון למעשה מזמין את הפוליטיקה הצרפתית להתבגר.

מפלגות פוליטיות צרפתיות הן נושאים בודדים כמו Les Verts, הירוקים, או כמו הסוציאליסטים והגוליסטים שהתחלפו בממשלה בין השנים 1980-2016 והתפצלו לפלגים כמו הטוריים והרפורמים שלנו או סיעות השמאל הקשה נגד האיחוד האירופי, ג'רמי קורבין. החזיק את הלייבור באופוזיציה אחרי 2015.


בהאזנה לשמאלנים והזכויות השונים של "מוי, מוי, מוי" ברדיו הצרפתי ובטלוויזיה קורעים גושים אחד מהשני, לא סביר שהם ימצאו אחדות כדי למנוע ממארין פן לזכות ברוב שלושה ימים אחרי שסר קיר סטארמר נכנס לרחוב דאונינג.


עם זאת, נשיא צרפת הוא המנכ"ל של צרפת. 

שום חוק לא יכול לעבור ללא אישורו. ג'ורדן ברדלי בן ה-28 הוא האהוב על חיית המחמד של מרין לה פן, צעיר, נאה, ולא אומר כלום חוץ מהכלליות הכי מעורפלות.

הוא היה חבר פרלמנט שמעולם לא הגיע. 

הוא מופיע בטלוויזיה הצרפתית כמו כל אישה צרפתייה מהנכד האהוב על גילה של מרין לה פן - "Comme il est beau!"

כמו אולי כריס פילפ שלנו (שר המדינה הבריטי לפשע), ג'ורדן לא יחזיק מעמד שתי דקות בידי אמה בארנט או קאתי ניומן (שדרני טלוויזיה בריטיים)

הצרפתים מצפים מהפוליטיקאים שלהם להיות אינטלקטואלים משפטיים וברדלה נבחר בדיוק בגלל שהוא לא מאתגר את מרין לה פן.

הימין הקיצוני האירופי מתחלק כעת על כספי האיחוד האירופי וסובסידיות לבוחרים, למהגרים.

מרין לה פן קראה לגירוש ימנים קיצוניים גרמנים מקבוצות פוליטיות רחבות האיחוד האירופי. היא גם זועמת על מדיניותה של אחותה הפוליטית ג'ורג'יה מלוני לדחוף מבקשי מקלט חסרי תיעוד שנוחתים באיטליה מעבר לגבול לצרפת.

יש גם חילוקי דעות מרים על תמיכת הטור החמישי של ולדימיר פוטין באיחוד האירופי בראשות מנהיגי הימין ההונגרי והסלובקי נגד האיחוד האירופי ויקטור אורבן ההונגרי, חירט וילדרס ההולנדי או רוברט פיקו הסלובקי.

בקיצור, שלוש השנים הבאות יראו את הימין הקיצוני האירופי מתפצל ואינו בטוח בבריתותיהם

מקרון לא יכול לעמוד שוב ב-2027. 

אז יש זמן לראות אם מנהיגים חדשים יכולים לצאת מהמיינסטרים הדמוקרטי. 

רפאל גלוקסמן עשה רושם עז כפוליטיקאי סוציאליסטי צעיר שלקח את הסוציאליסטים לשפם של עוקף את הליברלים של מקרון

למקרון יש להאשים רק את עצמו. 

מאז 2017 כשהגיע לאליזה הוא כפה על צרפת תוכנית עילית כלכלית אולטרה ליברלית של דאבוס שיצרה יותר מדי מפסידים שהרגישו שנותרו מאחור.

הם התפתו לדמגוגיה של לה פן שהכל באשמת המהגרים או המוסלמים או פקידי האיחוד האירופי.

שלוש השנים הבאות יראו אם הדמגוגיה הישנה של שנות ה-1930 עובדת או שהמעמד הפוליטי הצרפתי יכול לחדש את עצמו ולדבר עם צרפת ולשמה כולה.

* דניס מקשיין הוא שר בריטניה לשעבר של אירופה שחי ועבד בצרפת וכתב את הביוגרפיה הראשונה באנגלית של הנשיא הסוציאליסטי הצרפתי, פרנסואה מיטראן.

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

יעדים פופולריים