צור קשר

בריסל

שר החוץ של פורטוגל קורא 'לכל הצדדים' להסלים את המצב בירושלים

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

אנו משתמשים בהרשמה שלך בכדי לספק תוכן בדרכים שהסכמת להם ולשפר את ההבנה שלך בך. תוכל לבטל את ההרשמה בכל עת.

שר החוץ הפורטוגלי אוגוסטו סנטוס סילבה: "האלימות היא אויב השלום. אנו זקוקים לכל המתונים כדי לנסות להשתלט על המצב ולהימנע ולהילחם בכל סוג של אלימות."

משרד החוץ של ישראל פרסם הצהרה בנוגע לסכסוך הקרקעות שנמשך שנים רבות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. "למרבה הצער, הרשות הפלסטינית וקבוצות הטרור הפלסטיניות מציגות סכסוך נדל"ן בין גורמים פרטיים כגורם לאומני במטרה להסית אלימות בירושלים. הרשות וארגוני הטרור הפלסטינים יישאו באחריות המלאה לאלימות הנובעת ממעשיהם ", נכתב בהודעה, כותב יוסי למפקוביץ '.

שר החוץ הפורטוגלי אוגוסטו סנטוס סילבה (בתמונה) קרא לכל הצדדים בירושלים להסלים את המצב. "אני פונה לכל הצדדים בירושלים להסלים ולהמנע מכל סוג של אלימות. האלימות היא אויב השלום. אנו זקוקים לכל המתונים לנסות להשתלט על המצב ולהימנע ולהילחם בכל סוג של אלימות ", אמר עם הגעתו לפגישה של שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל. פורטוגל משמשת כיום כיו"ר מועצת השרים של האיחוד האירופי.

התסיסה נמשכה בירושלים ביום שני (10 במאי) עם פרעות ערביות בהר הבית ובעיר העתיקה. הם השליכו סלעים וחפצים אחרים לעבר משטרת ישראל שהגיבה ברימונים נוקבים. במאמץ להוריד את הלהבות בעיר, הורה מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי מוקדם יותר ביום שני כי אסור להיכנס למתפללים יהודים למתחם הר הבית למשך היום.

"משטרת ישראל תמשיך לאפשר חופש פולחן, אך לא תאפשר הפרעות", נמסר בהודעת המשטרה. בערב שישי האחרון של חודש הרמדאן המוסלמי (7 במאי) השליכו פלסטינים סלעים ובקבוקים לעבר שוטרי ישראל בהר הבית בעקבות תפילות מוסלמיות. 17 שוטרים נפצעו ומחציתם אושפזו, כשאחד לוקח סלע לראש. הסרטון מהמקום הראה קרבות שהתחוללו, כאשר פלסטינים משליכים כיסאות, נעליים, סלעים ובקבוקים, וירי זיקוקים, תוך שהם קוראים "אללה אכבר", והמשטרה מגיבה ברימוני הלם, גז מדמיע וכדורי גומי.

משרד החוץ של ישראל פרסם הצהרה בנוגע לסכסוך הקרקעות שנמשך שנים רבות בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. "למרבה הצער, הרשות הפלסטינית וקבוצות הטרור הפלסטיניות מציגות סכסוך נדל"ן בין גורמים פרטיים כגורם לאומני במטרה להסית אלימות בירושלים. הרשות וארגוני הטרור הפלסטינים יישאו באחריות המלאה לאלימות הנובעת ממעשיהם ", נכתב בהודעה.

ביום ראשון (9 במאי) החליט בית המשפט העליון בישראל - לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לדחות את הדיון בנושא פינוי אפשרי של כמה משפחות פלסטיניות משכונת שייח ג'ראח בירושלים ויקבע מועד חדש תוך 30 יום התיק המשפטי שנמשך עשרות שנים. מהי הסכסוך המשפטי של שייח ג'ראח? שייח ג'ראח היא שכונה ערבית שהתפתחה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים במאה ה -19. על פי בית המשפט העליון בישראל, האדמות המדוברות נרכשו על ידי הקהילות האשכנזיות והספרדיות המקומיות מבעליה הערבים בשנת 1875, בעיקר בגלל החשיבות הדתית של האזור בשיכון קברו של "שמעון הצדיק".

פרסומת

הנכס נרשם בטאבו העות'מאני כנאמנות על שם הרבנים אברהם אשכנזי ומאיר אוירבך. קהילה יהודית קטנה חיה שם בשלווה בדו קיום עם הקהילה הערבית המקומית עד 1948, אז פרצה מלחמת העצמאות. הבעלים היהודים ניסו לרשום את הבעלות על הנכס ברשויות המנדט הבריטי בשנת 1946. עם פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, העיר העתיקה בירושלים וסביבתה - כולל שייח ג'ראח - נכבשה בידי עבר הירדן ( כיום ירדן) והמשפחות היהודיות פונו בכוח. האפוטרופוס על הנכס הועבר לאפוטרופוס הנכסים האויב הירדניים.

בשנת 1956 השכירה ממשלת ירדן את הנכס ל 28 משפחות של "פליטים" פלסטינים, תוך שמירה על הבעלות על הנכס. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, כאשר ישראל חזרה לשליטה בירושלים, היא העבירה חוק המאפשר ליהודים שמשפחותיהם פונו על ידי הרשויות הירדניות או הבריטיות בעיר לפני 1967 להחזיר את רכושם, ובלבד שיוכלו להפגין הוכחת בעלות ו התושבים הקיימים לא הצליחו לספק הוכחת רכישה כזו או העברת זכויות חוקית. בשנת 1973 הבעלות על הנכס נרשמה על ידי ועדת הקהילה הספרדית וועדת ישראל של הכנסת בידי הרשויות הישראליות על פי החוק הנ"ל. לאחר מכן, בשנת 2003, מכרו הבעלים את הנכס לנחלת שמעון, ארגון לא ממשלתי ישראלי המבקש להשיב רכוש ליהודים שפונו או נאלצו לברוח כתוצאה ממלחמת העצמאות ב -1948.

בשנת 1982 תבעו הבעלים היהודים (ועד הקהילה הספרדית וועדת ישראל של הכנסת) את המשפחות הפלסטיניות המתגוררות בשייח 'ג'ראח ודרשו לפנותן על בסיס היותן פושעות על הנכס. בית משפט השלום קבע כי המשפחות הפלסטיניות אינן יכולות להוכיח את בעלותן על הנכס, אך הן נהנות ממעמד של דייר מוגן. כדיירים מוגנים הם יוכלו להמשיך ולגור בנכס כל עוד הם משלמים שכר דירה ומתחזקים את הנכס. הסדר זה הוסכם הדדית בהסכם עליו חתמו הצדדים, ובו הכירו הדיירים בבעלות הנאמנות בתמורה למעמד של דייר מוגן. החל משנת 1993 החלו הנאמנים בהליכים נגד התושבים על בסיס אי תשלום דמי השכירות שלהם ועל שינויים בלתי חוקיים בנכס.

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

ניתוח מגמות