צור קשר

סביבה

כלכלה צודקת ובת קיימא: הנציבות קובעת כללים לחברות לכבד את זכויות האדם והסביבה בשרשרות ערך גלובליות

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

אנו משתמשים בהרשמה שלך בכדי לספק תוכן בדרכים שהסכמת להם ולשפר את ההבנה שלך בך. תוכל לבטל את ההרשמה בכל עת.

ב-23 בפברואר, הנציבות האירופית אימצה הצעה להנחיה בנושא בדיקת נאותות של קיימות תאגידית. מטרת ההצעה היא לטפח התנהגות תאגידית בת קיימא ואחראית לאורך שרשראות ערך גלובליות. לחברות יש תפקיד מפתח בבניית כלכלה וחברה בת קיימא. הם יידרשו לזהות, ובמידת הצורך, למנוע, לסיים או לצמצם השפעות שליליות של פעילותם על זכויות האדם, כגון עבודת ילדים וניצול עובדים, ועל הסביבה, למשל זיהום ואובדן מגוון ביולוגי. לעסקים כללים חדשים אלה יביאו וודאות משפטית ומגרש משחק שווה. עבור צרכנים ומשקיעים הם יספקו יותר שקיפות. חוקי האיחוד האירופי החדשים יקדמו את המעבר הירוק ויגנו על זכויות האדם באירופה ומחוצה לה.

מספר מדינות חברות כבר הציגו כללים לאומיים בנושא בדיקת נאותות וחברות מסוימות נקטו צעדים ביוזמתן. עם זאת, יש צורך בשיפור בקנה מידה גדול יותר שקשה להשיג בפעולה התנדבותית. הצעה זו קובעת חובת בדיקת נאותות של קיימות תאגידית לטיפול בזכויות אדם שליליות והשפעות סביבתיות.

כללי בדיקת הנאותות החדשים יחולו על החברות והמגזרים הבאים:

  • חברות האיחוד האירופי:
    • קבוצה 1: כל החברות בערבון מוגבל של האיחוד האירופי בגודל משמעותי ובכוח כלכלי (עם 500+ עובדים ו-150 מיליון אירו+ במחזור נטו ברחבי העולם).
    • קבוצה 2: חברות אחרות באחריות מוגבלת הפועלות במגזרים מוגדרים בעלי השפעה גבוהה, שאינן עומדות בשני הספים של קבוצה 1, אך יש להן יותר מ-250 עובדים ומחזור נקי של 40 מיליון אירו ברחבי העולם ויותר. עבור חברות אלה, הכללים יתחילו לחול שנתיים מאוחר יותר מאשר עבור קבוצה 2.
  • חברות שאינן באיחוד האירופי פעיל באיחוד האירופי עם סף מחזור תואם לקבוצה 1 ו-2, שנוצרו באיחוד האירופי.

ארגונים קטנים ובינוניים (עסקים קטנים ובינוניים) אינם נמצאים ישירות בתחומה של הצעה זו.

הצעה זו חלה על פעילות החברה עצמה, חברות הבנות שלהן ושרשרות הערך שלהן (קשרים עסקיים שנוצרו ישירות ועקיפים). על מנת לעמוד בחובת בדיקת הנאותות של החברה, חברות צריכות:

  • שילוב בדיקת נאותות בפוליסות;
  • לזהות זכויות אדם והשפעות סביבתיות שליליות בפועל או פוטנציאליות;
  • למנוע או להפחית השפעות אפשריות;
  • להביא לסיום או למזער את ההשפעות בפועל;
  • להקים ולתחזק נוהל תלונות;
  • לפקח על האפקטיביות של מדיניות ואמצעי בדיקת הנאותות, וכן;
  • לתקשר בפומבי על בדיקת נאותות.

באופן קונקרטי יותר, זה אומר יותר הגנה יעילה על זכויות אדם הכלולות באמנות בינלאומיות. לדוגמה, לעובדים חייבת להיות גישה לתנאי עבודה בטוחים ובריאים. באופן דומה, הצעה זו תסייע למנוע השפעות סביבתיות שליליות המנוגדות ל מוסכמות סביבתיות מרכזיות. חברות בהיקף יצטרכו לנקוט באמצעים מתאימים ("חובת אמצעים"), לאור חומרת השפעות שונות והסבירות להשפעות שונות, האמצעים העומדים לרשות החברה בנסיבות הספציפיות והצורך בקביעת סדרי עדיפויות.

רשויות מנהליות לאומיות שמונו על ידי המדינות החברות יהיו אחראיות לפיקוח על כללים חדשים אלה ועשויות להטיל קנסות במקרה של אי ציות. בנוסף, לקורבנות תהיה הזדמנות לקחת תביעה משפטית לפיצויים שניתן היה להימנע מכך באמצעי בדיקת נאותות מתאימים.

פרסומת

בנוסף, לחברות מקבוצה 1 צריכה להיות תוכנית כדי להבטיח שהאסטרטגיה העסקית שלהן היא תואם להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס בהתאם להסכם פריז.

כדי להבטיח שבדיקת נאותות תהפוך לחלק מתפקודן של חברות, דירקטורים של חברות צריכים להיות מעורבים. זו הסיבה שההצעה מציגה גם חובות של דירקטורים להקים ולפקח על יישום בדיקת הנאותות ולשלבה באסטרטגיה הארגונית. בנוסף, בעת מילוי חובתם לפעול לטובת החברה, על הדירקטורים לקחת בחשבון את זכויות האדם, שינויי האקלים וההשלכות הסביבתיות של החלטותיהם. כאשר דירקטורים של חברות נהנים מתגמול משתנה, הם יקבלו תמריץ לתרום למאבק בשינויי האקלים בהתייחס לתוכנית הארגונית.

ההצעה כוללת גם, אמצעים נלווים, אשר יתמוך בכל החברות, כולל חברות קטנות ובינוניות, שעלולות להיות מושפעות בעקיפין. האמצעים כוללים פיתוח אתרים, פלטפורמות או פורטלים ייעודיים בנפרד או במשותף ותמיכה פיננסית אפשרית לחברות קטנות ובינוניות. על מנת לספק תמיכה לחברות הנציבות עשויה לאמץ הנחיות, לרבות לגבי סעיפי חוזה לדוגמה. הנציבות עשויה גם להשלים את התמיכה שמספקות המדינות החברות באמצעים חדשים, לרבות סיוע לחברות במדינות שלישיות.

מטרת ההצעה היא להבטיח שהאיחוד, כולל המגזר הפרטי והציבורי כאחד, יפעל בזירה הבינלאומית תוך כיבוד מלא של התחייבויותיו הבינלאומיות במונחים של הגנה על זכויות אדם וטיפוח פיתוח בר קיימא, כמו גם כללי סחר בינלאומיים.

במסגרת 'חבילת כלכלה צודקת ובת קיימא', הציגה הנציבות גם א תקשורת על עבודה הגונה ברחבי העולם. הוא מפרט את המדיניות הפנימית והחיצונית שבה משתמש האיחוד האירופי כדי ליישם עבודה הגונה ברחבי העולם, ומציב יעד זה בלב של התאוששות כוללת, ברת קיימא ועמידה מהמגיפה.

סגנית נשיא ערכים ושקיפות, ורה ז'ורובה, אמרה: "ההצעה הזו שואפת להשיג שתי מטרות. ראשית, לתת מענה לחששות של צרכנים שאינם רוצים לקנות מוצרים שיוצרו במעורבות של עבודת כפייה או שהורסים את הסביבה, למשל. שנית, לתמוך בעסקים על ידי מתן וודאות משפטית לגבי חובותיהם בשוק היחיד. החוק הזה יקרין ערכים אירופיים על שרשראות הערך, ויעשה זאת בצורה הוגנת ומידתית".

נציב המשפטים, דידייה ריינרס, אמר: "הצעה זו היא משנה משחק אמיתית באופן שבו חברות מפעילות את הפעילות העסקית שלהן לאורך שרשרת האספקה ​​הגלובלית שלהן. עם הכללים האלה אנחנו רוצים לעמוד על זכויות האדם ולהוביל את המעבר הירוק. אנחנו כבר לא יכולים להעלים עין ממה שקורה במורד שרשראות הערך שלנו. אנחנו צריכים שינוי במודל הכלכלי שלנו. המומנטום בשוק נבנה לתמיכה ביוזמה זו, כאשר הצרכנים דוחפים למוצרים ברי קיימא יותר. אני בטוח שמנהיגים עסקיים רבים יתמכו במטרה זו".

נציב השוק הפנימי, תיירי ברטון, אמר: "בעוד שחלק מהחברות האירופיות כבר מובילות בפרקטיקות תאגידיות בר-קיימא, רבות עדיין מתמודדות עם אתגרים בהבנה ובשיפור טביעת הרגל הסביבתית והרקורד שלהן בתחום זכויות האדם. שרשראות ערך גלובליות מורכבות מקשות במיוחד על חברות לקבל מידע אמין על פעילות הספקים שלהן. פיצול הכללים הלאומיים מאט עוד יותר את ההתקדמות בהטמעת שיטות עבודה טובות. ההצעה שלנו תוודא ששחקני שוק גדולים יקבלו תפקיד מוביל בהפחתת הסיכונים על פני שרשראות הערך שלהם תוך תמיכה בחברות קטנות בהסתגלות לשינויים".

השלבים הבא

ההצעה תוצג לאישור הפרלמנט האירופי והמועצה. לאחר אימוץ, יהיו למדינות החברות שנתיים להעביר את ההנחיה לחוק הלאומי ולהעביר את הטקסטים הרלוונטיים לנציבות.

רקע

חברות אירופאיות הן מובילות עולמיות בביצועי קיימות. קיימות מעוגנת בערכי האיחוד האירופי וחברות מראות מחויבות לכיבוד זכויות אדם ולצמצום השפעתן על כדור הארץ. למרות זאת, התקדמותן של חברות בשילוב קיימות, ובפרט זכויות אדם ובדיקת נאותות סביבתית, בתהליכי ממשל תאגידי נותרה איטית.

כדי להתמודד עם אתגרים אלה, במרץ 2021, הפרלמנט האירופי קרא לנציבות להגיש הצעת חקיקה בנושא בדיקת נאותות מחייבת של שרשרת הערך. באופן דומה, ב-3 בדצמבר 2020, קראה המועצה במסקנותיה לנציבות להציג הצעה למסגרת חוקית של האיחוד האירופי בנושא ממשל תאגידי בר קיימא, לרבות בדיקת נאותות תאגידית חוצת מגזרים לאורך שרשראות ערך גלובליות.

הצעת הוועדה נענית לקריאות אלה, תוך התחשבות מקרוב בתגובות שנאספו במהלך א ייעוץ ציבורי פתוח על יוזמת ממשל תאגידי בר קיימא הושקה על ידי הנציבות ב-26 באוקטובר 2020. בהכנת ההצעה, הוועדה שקלה גם את הבסיס הרחב של ראיות שנאספו באמצעות שני מחקרים שהוזמנו על חובות דירקטורים וממשל תאגידי בר קיימא (יולי 2020) ו על דרישות בדיקת נאותות בשרשרת האספקה (פברואר 2020).

מידע נוסף

הצעה להוראה בנושא בדיקת נאותות של קיימות תאגידית + נספח
שאלות ותשובות בנושא בדיקת נאותות של קיימות תאגידית
גיליון מידע על קיימות ארגונית
דף אינטרנט בנושא בדיקת נאותות של קיימות ארגונית

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

ניתוח מגמות