צור קשר

EU

צור קשר עם יישומי מעקב: משאל עם בנושא ביג טק?

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

אנו משתמשים בהרשמה שלך בכדי לספק תוכן בדרכים שהסכמת להם ולשפר את ההבנה שלך בך. תוכל לבטל את ההרשמה בכל עת.

עם כל הדיבורים על קוצים באפיית לחם בננה ועיצוב בית ספר ישן, זה נתון שרובנו היינו תלויים מתמיד בטכנולוגיה במהלך המגפה של COVID-19. משמירה על קשר עם עמיתים ואהובים, דרך לימוד ביתי ובידור, פנינו לטכנולוגיה בתודה או לפעמים קצת בייאוש, כותבים אלה טוד, שותפה ורוך גלובאקי, מקורבו של ריד סמית '.

אולם בכל הנוגע ליצירת קשר למעקב אחר אפליקציות, יחסי האהבה-שנאה הדחוסים שלנו עם הטכנולוגיה הגדולה נכנסים למוקד חד יותר ונראה כי הם בודקים את הגבולות. האם נאמץ זאת כמציע דרך לצאת המשבר ל"נורמלי החדש "שלנו, או שהחשדות, במיוחד בנוגע לפרטיות, יוכחו חזקים מדי?

ההרגשה שלנו לגבי התשובה לשאלה זו עשויה להיות תלויה במיקום מגורינו או בגישה המוצעת. אנו רואים כמה וריאציות מעניינות בשניהם. הבחנה אחת המתגבשת היא בין מבנים מבוזרים ומרכזיים למעקב אחר אפליקציות. הגישה הריכוזית כוללת שרת מרכזי אליו מתקבלות, מוחזקות ונשלחות התראות ממשתמשים. דוגמאות לכך הן אפליקציית NHSX בבריטניה (שעדיין נבדקת) והאפליקציה האוסטרלית. לעומת זאת, עם הגישה המבוזרת (כולל אלה שנבנו על גוגל וטכנולוגיית ה- API למעקב אחר אפל) מועברות התראות ישירות בין מכשירי משתמש ללא פיקדון מרכזי. הגישה המבוזרת מועדפת כיום על ידי מדינות נוספות, כולל גרמניה, שוויץ, קנדה ואירלנד, בין היתר.

בלב הדיון עומדים נושאי הפרטיות והאמון, עם החשש המושמע מפני אפשרות שמעקפים אפילו מזהים אנונימיים, שימוש בנתונים למטרות אחרות ולסיכונים של התקפה פוטנציאלית. חששות אלה חזקים יותר עם מודל ריכוזי, כמובן, שבו היעד מציע תגמולים רבים יותר. רשויות הגנת הנתונים (כולל נציב המידע בבריטניה) והמועצה האירופית להגנת נתונים הגיבו עם העדפה למודל מבוזר, תוך שהם מציינים כי שניהם יכולים (עם דגש על 'יכול') לעמוד בחוקים להגנת נתונים.

עם זאת, יש שאלה האם חוקי הגנת המידע האירופיים אכן מתאימים למטרה במקרה זה? באוסטרליה כבר הועברה חקיקה נוספת לתיקון חוק הפרטיות משנת 1988, כולל הוראות על מנת להבטיח כי מעסיקים אינם יכולים להפוך את הורדת האפליקציה לתנאי של חזרה לעבודה, כמו גם כיסוי קבלת הסכמה. היו כמה קריאות במדינות אחרות, כולל בריטניה, ליישום הגנות משפטיות ספציפיות יותר.

בבריטניה ובאיחוד האירופי, חוקים נוספים לא צריכים להיות נחוצים לצורך מעקב אחר אפליקציות. התקנה הכללית להגנת נתונים (התקנה) שחגגה יום הולדת שני ב- 25 במאי, יש דרישות נרחבות מאוד המשפיעות על רשויות ציבוריות ועל חברות פרטיות. התקנה מכילה עקרונות מרכזיים בנושא מזעור נתונים, הגבלת מטרה, שימוש בנתונים בקטגוריה מיוחדת (כגון נתוני בריאות), וביטחון, עד כמה שם. הופיעו גם הנחיות כיצד דרישות אלה צריכות לחול בהקשר למעקב אחר אפליקציות, אך עדיין נותרו חששות.

נקודת מחלוקת ראשונית היא ההסתמכות הכבדה על עקרונות בתקנה, במיוחד בשילוב עם הרגולטורים שאומרים כל הזמן שהם ינקטו "גישה מבוססת סיכונים". זה משאיר קצת יותר מדי מקום להתנועע וחוסר בהירות כדי להיות מסוגל לשכנע את כולם. סיבוך נוסף הוא שרבים מההוראות המרכזיות בתקנות הנוגעות לנתוני עובדים ושימוש בנתונים על ידי רשויות בריאות הציבור לטובת הציבור או למקרי חירום בריאות, נותרים לאישור החוק המקומי, כלומר טבעי לראות כמה שינויים בגישה של מדינות חברות שונות.

פרסומת

אולם, באופן מאוזן, ברור כי קיימים חוקים שניתן להחיל במקרה של אפליקציות למעקב אחר קשר, ואשר אמורים לספק אמצעי הגנה ובקרה מספקים. לפיכך, נראה שלא סביר שנראה רגולציה ספציפית יותר לאפליקציות באירופה, למרות שבשנים האחרונות היו קריאות מתמדות לוויסות טכנולוגי, כולל ביומטריה, זיהוי פנים ובינה מלאכותית. מובן כי המדינות החברות והרגולטורים נרתעות כעת ממהר לחפש חוקים חדשים המעלים שאלות כה גדולות ומורכבות סביב שקיפות וחירות, וזקוקים לדיון ושיקול דעת, אלא אם כן הדבר נדרש בהחלט.

אפשר לשאול, לנוכח החירויות הפוטנציאליות שמעקב אחר טכנולוגיות אפליקציות מציעות, האם חוסר האמון הציבורי הוא למעשה פחות ביחס לטכנולוגיה הגדולה כיום ויותר כלפי הממשלה.

מציאות מעניינת, אם כן, היא שההפצה של האפליקציות הללו כשלעצמה תסתכם בניסוי בדמוקרטיה ישירה. על פי הדיווחים, ממשלות זקוקות ל-60% מהאוכלוסייה כדי להוריד את האפליקציות שלהן כדי שהן יעבדו ביעילות, מספר מבשר רעות בכל הנוגע לשיעור ההצבעה. בבחירות האירופיות, אחוז הצבעה כזה הושג בפעם האחרונה בשנת 1979. לשם השוואה, בבחירות הכלליות האחרונות בבריטניה, הוא עמד על 67.3% שהיה שיעור ההצבעה השני בגובהו בשני העשורים האחרונים, למעט משאל העם על הברקזיט. השגת תוצאה דומה בהקשר זה עשויה להיות משימה קשה בהתחשב בכך שלא לכולם יש אפילו סמארטפון כדי שהאפליקציות יעבדו. מה באמת יצביעו התוצאות של הבחירה האזרחית הזו, אם בכלל, על מערכת היחסים החדשה שלנו עם הטכנולוגיה והתלות בה?

ייתכן שכולנו מרגישים שאנו חיים בניסוי מוזר עם תוצאות לא ברורות כרגע. עם זאת, ללא ספק, אנו רואים חברות טכנולוגיה גדולות עולות על הצלחת עם אפשרויות, טכנולוגיות, פתרונות ודוגמאות של פרטיות כברירת מחדל ועיצוב בפועל. המגיפה הביאה גם תקופה של הרהור עבור רבים. כאשר אנו בוחנים מחדש את הערכים שלנו, חלק מאותם גורמים שהם המפתח לממשל נתונים, כגון הוגנות, שקיפות, אחריות, נשארים נפוצים כתמיד. עם זאת, בעולם שלאחר מגפה, אולי התגובה הטכנולוגית של השנים האחרונות לא תצלצל כל כך חזק.

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

ניתוח מגמות