צור קשר

בנגלדש

קמפיין דיסאינפורמציה נגד בנגלדש: מסדר את השיא

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

מסע הכפשות מתנהל בחו"ל כבר די הרבה זמן כדי להכפיש את ממשלת בנגלדש, במיוחד לפני העולם המערבי - כותב סייד בדרול אחסן. ניסיונות כאלה נעשים על ידי גורמים שבעבר הקרוב הביעו, ביותר ממובן אחד, את אומללותם מהמהלכים של שלטונות בנגלדש להביא את משתפי הפעולה הבנגליים המקומיים של צבא פקיסטן ב-1971 לדין בשל השתתפותם ברצח העם שבוצע. על ידי הצבא בתשעת החודשים של מלחמת השחרור של בנגלדש.

אם לשפוט על פי הניסיונות הללו, כמו גם אחרים לצבוע את בנגלדש בצבעים הלא נכונים על הפשעים שבוצעו לכאורה על ידי השלטונות בדאקה, אפשר היה לדמיין שבנגלדש נמצאת היום באחיזתה של דיקטטורה של פח, אכן על ידי אוטוקרטיה מושרשת שהכריחה את עצמה המדינה באמצעות כוח נשק גרידא במקום לקבל את השלטון באמצעות בחירות כלליות.

הדיסאינפורמציה הולכת וצוברת עוצמה בחודשים האחרונים, כפי שניתן לראות מהלחץ שהפעילו ממשלות וארגונים מעבר לים על הממשלה להבטיח בחירות חופשיות והוגנות בינואר בשנה הבאה. חלק מהדיסאינפורמציה קשורה לבחירות הכלליות של 2014 ו-2018, כאשר ליגת האוואמי הוחזרה לשלטון באמצעות הפעלת ההצבעה העממית. אי אפשר לטעון שהבחירות היו מושלמות, שהכל עבר חלק.

עם זאת, אי אפשר שלא להודיע ​​לאנשים מעבר לבנגלדש שבבחירות 2014, האופוזיציה הפוליטית סירבה לקחת חלק בתרגיל. זה הוביל לכך ש-153 מועמדים של ליגת האוואמי הוחזרו לפרלמנט ללא עוררין. שאר 147 המושבים (בנגלדש יש פרלמנט של 300 מושבים, עם 50 מושבים נוספים שמורים לנשים) התמודדו על ידי ליגת האוואמי ומפלגות קטנות יותר שאכן השתתפו בבחירות. ובכל זאת הופץ מידע כוזב שהבחירות לא היו הוגנות.

מה שלוקח אותנו לבחירות של 2018. אפשר בהחלט להכיר בעובדה שההצבעה עוררה כמה שאלות הן בבית והן בחו"ל, אבל להציע שמדובר בבחירות חצות, כאלה שבהן קולות הוכנסו לקלפיות על ידי חסידי הפסיקה ליגת Awami, מותחת את האמינות. למרות טענות האופוזיציה כי הבחירות נגנבו, לא היו ראיות מצדה התומכות בטיעוניה. יתרה מכך, לא הוגש כתב אישום למערכת המשפט במחאה על תוצאות הבחירות. תלונות כאלה בפני החוק הן נוהג מקובל במדינות שבהן יש חשד להונאת הצבעה. לא נרשמו תלונות כאלה בבנגלדש.

דיסאינפורמציה נגד בנגלדש היא בהחלט לא תופעה חדשה. בשנת 2013, כאשר כוחות הביטחון זרקו אספסוף שהורכב בבירה דאקה על ידי הארגון האסלאמיסטי Hefazat-e-Islam, כזה ששיבש את החיים הציבוריים ואיים על החוק והסדר, הוא נמסר על ידי גופי זכויות אדם כביכול הידועים בשלהם. עמדה אנטי-ממשלתית לפיה מאות מתומכי חפצת נהרגו וגופותיהם הושלכו לתוך צינורות ביוב וביוב. בחקירות שערך הממשל לא נמצאו גופות ולכן לא הוכחה רמיזה כזו. ובכל זאת, השקר הועלה בחו"ל כדי לצייר את בנגלדש כמדינה שבה מתנגדים פוליטיים קצרים.

צריך לחזור קצת אחורה בזמן. לפני כעשור, ממשלת בנגלדש, באמצעות הקמת בתי דין מיוחדים, נכנסה לתפקיד להביא את משתפי הפעולה של צבא פקיסטן מ-1971 לדין באשמת שיתוף ברצח העם שביצעו החיילים. זעקה עצומה הייתה התוצאה במערב, במיוחד מצד תומכי הג'מאת-א-איסלאמי. הדיסאינפורמציה הייתה פשוטה: שהמשפטים לא היו הוגנים, ושלא מקפידים על סטנדרטים בינלאומיים בהעמדה לדין של הנאשמים.

פרסומת

זו הייתה סטייה מהאמת. יתרה מכך, מגיני פושעי המלחמה התעלמו בזהירות ובמכוון מעובדות --- שהנאשמים עסק בגלוי ובגאווה בתזמור הרציחות של מספר רב של בנגלים, כולל עשרות אינטלקטואלים, לאורך כל מהלך המלחמה ב-1971, כי כל מכלול הראיות העיד על אשמתם. צדק נעשה עם משתפי הפעולה הללו בבנגלדש, אך חבריהם מעבר לים התעלמו או דיכאו בכוונה את התיעוד של מעללי העבר שלהם.  

הדיסאינפורמציה קיבלה צורה מוזרה, עם הצעות שמתעופפות על פשעים נגד האנושות שהממשלה התמסרה אליה מאז שנבחרה לתפקיד בבחירות בדצמבר 2008. כאשר ממשלה שהוקמה בהסכמה עממית מבצעת פעולות להבטחת ביטחון האזרחים והמדינה, זה לא פשע. אם השאלה מתייחסת ל'אנשים נעלמו, ברור שיהיו חששות. אם אזרח כלשהו נעלם על ידי סוכנות ממלכתית, זו הופכת לאחריות המוסרית של הממשלה להבטיח כי אלה שנעלמו יוחזרו ויחזירו הביתה. אחד מצפה מממשלת בנגלדש ללכת ברצינות ובכוח לקחת את התיקים של אלה שנעלמו ולוודא שצעקות התלונה של משפחותיהם נשמעות.

עם זאת, האם עלה בדעתם של ארגוני זכויות אדם בחו"ל לחקור מקרים של כמה אנשים נעלמו על ידי סוכנויות ממשלתיות, כמה נעלמו מעצמם וכמה מהנעלמים חזרו הביתה? בארץ נמשכות בירורים לגבי הנעדרים. טענה מוזרה כאן היא שכוחות הביטחון בבנגלדש מקבלים פקודות מממשלת ליגת האוואמי. אבל זה לא אמור להיות הכלל? מאיפה עוד כוחות הביטחון מקבלים את הפקודות שלהם, בכל מדינה?

עכשיו להיבט נוסף של מסע הדיסאינפורמציה. להטיל את ההאשמה שלתקשורת בנגלדש אין את החופש לעסוק בדיווח עצמאי היא עוד חוסר אמת שגורמים מסוימים מפנים ומחוץ לה. צריך פשוט לעבור על המאמרים בעיתונים ולהתבונן בטנור של תוכניות אירוח בטלוויזיה על פוליטיקה לאומית כדי להבין את השקר המושמעים בחו"ל על חופש התקשורת במדינה.

ברור שמי שממשיכים בעליזות את מסע הדיסאינפורמציה שלהם על מציאות פוליטית בבנגלדש התעלמו מאמיתות היסטוריות כמו הדרישה הלאומית להחזיר את המדינה לפסולת ההיסטוריה האותנטית. במשך עשרים ושש שנים, בשנים 1975-1996 ו-2001-2006, נותרה בנגלדש באחיזת שלטון צבאי ומעין-צבאי. זו הייתה תקופה שבה ההיסטוריה של האומה נפלה קורבן לכוחות שנחושו לדחוף את המדינה לתבנית לא-ליברלית וקהילתית. במשך השנים האחרונות, אפוא, מאמצים מכוונים לשיקום ההיסטוריה על בסיס הדמוקרטיה החילונית.

הממשלה בארבע עשרה השנים האחרונות פעלה בחריפות נגד חמושים איסלאמיסטים. היא מתמקדת בהוצאת שרידים של גורמים כאלה באמצעות פעולות בלתי פוסקות של כוחות הביטחון ברחבי הארץ. אמיתות כאלה מוסתרות בקפידה או מתעלמים ממי שמייצרים ומפיצים דיסאינפורמציה נגד בנגלדש. שוב, חלק ממסע הדיסאינפורמציה היה קשור להעברת חלקים מאוכלוסיית הפליטים הרוהינגים לבהשאן צ'אר מהמחנות הצפופים בקוקס בזאר. הביקורת קשורה למה שנקרא חוסר ביטחון, בידוד ופגיעות לזעם הטבע של הפליטים. ובכל זאת, בני הרוהינגים, בקוקס'ס בזאר ובהשאן צ'אר, יותר ממיליון מהם, טופלו בשקידה ראויה ודבקות בעקרונות הומניטריים על ידי שלטונות בנגלדש.

בנגלדש אינה מנוהלת על ידי משטר סמכותי אלא על ידי ממשלה הנלחמת בשדים שמסתובבים סביבה ובמדינה. התחושה, אמינה, גברה במדינה שמסע דיסאינפורמציה זה, המגיע במקביל להתעקשות של ממשלות מערביות על בחירות הוגנות, אינו אלא קמפיין מתוחכם ומתוזמר בקפידה להדיח את הממשלה בראשות ראש הממשלה שייח חסינה מהשלטון .

אף ממשלה לא מושלמת. אף מדינה אינה גן עדן. אף אחד לא מעמיד פנים שהכל בסדר עם בנגלדש. באותה מידה, אף אחד לא צריך להסיק את המסקנה שהכל לא בסדר במדינה.

והנה הנקודה האחרונה. אף מדינה עם הערכה עצמית, ולמרות כל התלאות שהיא עוברת, לא תאפשר לתעמולה שתוכננה ומתפרסמת בחו"ל כדי לערער את הפוליטיקה שלה ואת הבסיס החוקתי שלה. 

הסופר סייד בדרול אחסן הוא עיתונאי, סופר ומנתח של פוליטיקה ודיפלומטיה הלונדונית. 

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

יעדים פופולריים