<font><font class="">התחבר אלינו</font></font>

הנציבות האירופית

האיחוד האירופי מגביר את המאמצים "לרסן" את הבעיה הגוברת של חדשות מזויפות, אמר הוועידה

לַחֲלוֹק:

יצא לאור

on

אנו משתמשים בהרשמה שלך בכדי לספק תוכן בדרכים שהסכמת להם ולשפר את ההבנה שלך בך. תוכל לבטל את ההרשמה בכל עת.

יוזמה חדשה של האיחוד האירופי תסייע להתמודד עם הבעיה הגואה של דיסאינפורמציה, נאמר בוועידה בבריסל.

האירוע, חלק מסדרה המתמקדת בדיסאינפורמציה, נשמע מכמה מומחים שכל אחד מהם קרא ליותר שקיפות מהפלטפורמות המקוונות בטיפול בנושא.

זה עלה בקנה אחד עם פרסום הנציבות האירופית של קוד ההתנהלות המחזק שלה בנושא דיסאינפורמציה.

אחד הדוברים, סים קומפאס, קצין מדיניות בשירות האירופי לפעולה חיצונית, אמר בוועידה הוירטואלית שלקוד היו 34 חותמים, כולל פלטפורמות, חברות טכנולוגיה וחברה אזרחית.

היא לקחה בחשבון את "הלקחים" ממשבר COVID19 ומהסכסוך באוקראינה. 

"הקוד המחוזק מתבסס על הקוד הראשון של 2018 שזכה להכרה נרחבת כמסגרת חלוצית בעולם - פורץ דרך", ציין.

הקוד החדש מגדיר התחייבויות נרחבות ומדויקות של פלטפורמות ותעשייה להילחם בדיסאינפורמציה ומסמן צעד חשוב נוסף לסביבה מקוונת שקופה, בטוחה ואמינה יותר, אמר קומפאס.

פרסומת

הסמינר המקוון ב-16 ביוני, חלק מסדרה שהושקה לפני חודשיים, אורגנה על ידי הקרן האירופית לדמוקרטיה והנציגות האמריקאית לאיחוד האירופי.

קומפאס אמר לאירוע, "יש צד חיובי אבל יש גם הרבה בעיות לפלטפורמות מקוונות".

הוא התמקד במה שהאיחוד האירופי עשה כדי "לרסן" את זה, כולל, לאחרונה, הקוד החדש שלדבריו עוסק באיחוד האירופי "שמראה את הדרך לשאר העולם".

קוד הנוהג המחוזק הוא חלק חיוני מארגז הכלים של הנציבות למלחמה בהפצת דיסאינפורמציה באיחוד האירופי, אמר.

"זה פורץ דרך ומתייחס לנקודות שהועלו בפגישה זו כבעייתיות. זה כולל שקיפות, משהו שהקוד לוקח בחשבון".

מטרה אחת, הוא אמר, היא לקצץ בתמריצים כספיים למי שמפיץ דיסאינפורמציה, למשל, כך שאנשים לא יוכלו ליהנות מהכנסות מפרסום.

"זה", אמר, "בתקווה יכסה חלק גדול מהמודל העסקי עבור ספקי דיסאינפורמציה".

רבים מהאחראים אינם ממשלות אלא חברות או יחידים "שזה רק בשביל הכסף".

הקוד עושה "צעדים גדולים" בנושא שקיפות, למשל, נושא הפרסום הפוליטי.

"הקוד מבקש להבטיח שמשתמשים, בין אם הם עיתונאים, חוקרים או אחרים, יוכלו להבחין בקלות בין מודעות פוליטיות לסוגים אחרים של פרסומות.

"זה מספק מסגרת חזקה והפלטפורמות עצמן התחייבו לערוך מחקר על בעיית הדיסאינפורמציה."

מרכיב חשוב נוסף בקוד הוא שהנרשמים אליו תומכים בבדיקת עובדות ושזה ייעשה "בכל השפות", אמר.

כמו כן, יוקם מרכז שקיפות עם צוות משימה קבוע שיקיים דיאלוג עם חותמי הקוד והפלטפורמות.

"זו בעיה מורכבת והקוד הוא כלי לפיקוח עצמי שקובע כללים נוקשים יותר לפלטפורמות מקוונות. עלינו לצמצם את הסיכונים ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקוד הזה".

 דובר נוסף היה Marwa Fatafta, מנהלת מדיניות והסברה במזרח התיכון וצפון אפריקה בקבוצת הקמפיין Access Now, ארגון השואף להגן על זכויות דיגיטליות ברחבי העולם.

היא דיברה על האופן שבו דיסאינפורמציה משפיעה על זכויות אדם ומשמשת למטרות כמו מגיני זכויות אדם ועיתונאים

לדבריה, "פלטפורמות המדיה החברתית הפכו למרחב מנשק על ידי ממשלות רבות באזורנו והמערכת האקולוגית המקוונת הפכה למטרה של קמפיינים של דיסאינפורמציה כדי לפגוע במגיני זכויות אדם ובעיתונאים".

דוגמה אחת, היא אמרה, היא שממשלת תוניסיה פיטרה לאחרונה 57 שופטים שפתחו אז בשביתה. לאחר מכן התמקדו השופטים בקמפיין מקוון במטרה לפגוע בהם. 

עיתונאים, היא ציינה, הואשמו גם באונס שלא כדין, פגיעה בביטחון הלאומי וביחסים מחוץ לנישואים כדי להבטיח את מעצרם ומעצרם ולהכתים את המוניטין שלהם.

"זה מראה כמה חשוב להסתכל כיצד נעשה שימוש בתקשורת הממלכתית להפצת דיסאינפורמציה."

היא גם הדגישה כיצד נעשה שימוש בדיסאינפורמציה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, והוסיפה שהמגיפה "החריפה את הבעיה עם דיסאינפורמציה שהופצה בהרחבה".

"זו בעיה גדולה ויש צורך גדול להתמודד איתה".

בהתייחסות לתגובה מפלטפורמות מקוונות, היא אמרה, המודל העסקי שלהם "נועד להגברת דיסאינפורמציה ולהשפיע על דעת הקהל".

היא גם התייחסה לנושא של פלטפורמות שאינן בשפה האנגלית, ואמרה שלעתים קרובות אין בהן מתינות תוכן ברורה וסובלות מחוסר אכיפה. 

משאבים לא הוקצו ביעילות כמו תיוג של תוכן לא הולם, היא טענה.

"אז, לאן נמשיך מכאן? ובכן, חשוב להזכיר לקובעי המדיניות שהעברת חוק חדש היא לא תמיד הדרך. במקום זאת, המטרה צריכה להיות להתמקד יותר בשקיפות, אכיפת מדיניות קיימת, הכשרה טובה יותר ופלטפורמות להשקיע בטיפול בבעיה".

רקל מיגל סראנו, חוקרת וכותבת ב-EU DisinfoLab שעוקבת אחר "התנהגות לא אותנטית" ועוזרת לחוקרים לחשוף דיסאינפורמציה, דיברה והתמקדה גם ב"מכניקה" של דיסאינפורמציה ובצורך לדבר על הנושא.

היא הגדירה דיסאינפורמציה כ"מניפולטיבית" אשר מאופיינת בהתנהגות מטעה שעלולה לגרום נזק. מבצעים עשויים בדרך כלל לקנות פרסומות כדי להפיץ את המסר שלהם ולהניב הכנסה או להתחזות לנציגי התקשורת.

לעתים קרובות, המטרות העיקריות הן רווח כספי, לדחוף אג'נדה פוליטית ולהפיץ השפעה.

היא אמרה, "אנחנו לא מדברים רק על השפעה זרה אלא על קמפיינים מקומיים".

"זה נושא מאוד מורכב ולכן אני רוצה גם להדגיש את הצורך בשקיפות. אנחנו צריכים להבין איך האנשים האלה פועלים כדי שנוכל להמציא שיטות להתמודד עם זה".

בשאלות ותשובות נשאלו שלושת הדוברים על התמודדות עם מתן תוכן והגדרת "הכוונה" להונות".

סראנו אמר, "קשה להעריך את זה אבל מידע מוטעה יכול להיות מסוכן בדיוק כמו דיסאינפורמציה ולכן עלינו להילחם בשניהם".

Fatafta השיב: "ההבחנה בין מידע מוטעה לדיסאינפורמציה אינה קלה ולברר על כוונת הדובר קשה מאוד.

"אבל הנזק שנגרם על ידי שניהם כנראה שווה ללא קשר לכוונה."

קומפאס אמר, "זה כמו תאונת דרכים. אם נפגעת, זה לא משנה אם הנהג התכוון לפגוע בך: הנזק זהה. כך גם לגבי דיסאינפורמציה ומידע מוטעה".

לדבריו, הוועדה מעדיפה כעת להשתמש במונח אחר, "מניפולציה והפרעה זרה", ולהתמקד בהתנהגות ולא רק בכוונה".

שתף מאמר זה:

EU Reporter מפרסם מאמרים ממגוון מקורות חיצוניים המבטאים מגוון רחב של נקודות מבט. העמדות שננקטו במאמרים אלה אינן בהכרח אלה של האיחוד האירופי Reporter.

ניתוח מגמות